ויקטור עובד נולד בעיר טבריה ביום כ"ה בכסלו תר"ץ (27 בדצמבר 1929) למשפחה יוצאת הכפר פקיעין. לויקטור עוד שישה אחים ואחיות, מהם עוד אחד ששירת באצ"ל. אביו של ויקטור עבד קשה לפרנסת המשפחה, ולא פעם "הורד" מעבודתו באחד הקיבוצים בסביבה כיוון שבניו משתייכים לאצ"ל.
בילדותו הצטרף ויקטור לקן בית"ר בטבריה. בשנת 1945 צירף מנחם שיף את ויקטור יחד עם חברי יחידתו בבית"ר לאצ"ל.
תחילה עסק ויקטור בהדבקת כרוזים, שאנשי פלוגת בית"ר בראש-פינה היו מביאים לטבריה. ויקטור זוכר כי הכרוזים הודבקו בכל פינות העיר, לרבות בשכונות הערביות. כן עסק בהטבעה ובציור של סמל האצ"ל וסיסמאותיו על קירות הבתים.
כיוון שהעיר הייתה אז "אדומה" והיו הרבה עיניים "בולשות", הייתה יחידתו של ויקטור מתכנסת בעיקר בלילה ליד בית הקברות היהודי. אם היה צורך דחוף להתכנס בשעות היום, היו ההתכנסויות נערכות ליד הגן הרוסי. כשגברו הסכנות, נערכו כמה התכנסויות אפילו בצפת, שבה היה מספר חברי האצ"ל ניכר, ובמקביל נטשו כאילו ויקטור ואנשי יחידתו את בית"ר ועברו ל"מכבי", שאליה הגיע אורי כהן, בנו של סגן ראש עיריית תל-אביב, כדי לפקד עליהם מטעם האצ"ל.
יום אחד הובאה לטבריה כמות של חומר נפץ. ויקטור ואחיו הטמינו אותה בקרבת קבר הרמב"ם. אחר כך הגיע לטבריה דב כהן, הוא הגונדר שמשון, והוא לן בבית ויקטור. הוא רקם תכנית לתקוף בעזרת חומר הנפץ אובייקט בריטי, אך הפעולה לא יצאה לפועל.
ערב הקמת המדינה לחם ויקטור בשורות ה"הגנה" ואחר כך גוייס לצה"ל. הוא השתתף בשלושים פעולות קרב בערך, ובין אלה בקרבות גשר, צמח, סג'רה, משמר העמק, ג'נין, וגם עזה ורפיח בדרום הארץ. פעמיים נפצע: בקרב הטנק בדגניה ובקרבות לוביה.
עם שחרורו מצה"ל נקלט בשירותי הטלפון של משרד הדואר והקים תשתית טלפונית רחבה בטבריה. אחר כך והיה ממקימי חברת "בזק" בעיר.
ויקטור הוא יקיר העיר טבריה.
הוא נשוי לגילה לבית אברבנאל ולזוג חמישה ילדים, 14 נכדים וחמישה נינים. אחד מבניו, זוהר עובד, הוא ראש עיריית טבריה.
ויקטור ורעייתו גרים בעיר טבריה.